החלטה בתיק ת"א 44964-01-11

1.         לפניי בקשת הנתבעת 3 למחיקת התביעה נגדה, וכן לחיוב התובעת בערובה להבטחת הוצאותיה.

2.         עניינה של התובענה הוא נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מכך שמנוף, שרכשה מהנתבעים 1 - 2, ויוצר על ידי הנתבעת 3, היה פגום.

הבקשה למחיקת התביעה

3.         הנתבעת 3 טענה כי התובעת רכשה את המנוף מהנתבעת 1, ואין כל מסמך או קשר בין התובעת לבין הנתבעת 3.       

4.         התובעת טענה כי הנתבעת 3 אף היא מחויבת מכוח ההסכם שנכרת בין התובעת לבין הנתבעים 1 - 2 ולמצער, לא ניתן לשלול את האפשרות שהנתבעת 3 אינה אחראית בשלב זה.

5.         דין הבקשה למחיקת התביעה - להידחות.

6.         ההלכה בדבר סילוקן של תביעות על הסף מורה, כי אין להיכנס בשלב זה לבירור ראייתי.

            סילוקה על הסף של תביעה ייעשה אך ורק במקרים קיצוניים. המבחן שנקבע בפסיקה הוא, האם, בהנחה שיוכחו כל העובדות בכתב התביעה, יהיה התובע זכאי לסעד המבוקש על ידו. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, אין מקום לסלק את התביעה על הסף.

7.         בענייננו, לפי הטענות בכתב התביעה, הנתבעים - כמקשה - לא סיפקו לתובעת את המנוף שהוזמן, אלא מנוף פגום וסיפקו אותו באיחור - אלו העילות החוזיות. בנוסף, הנתבעים - כמקשה, סיפקו מנוף פגום, שגרם לנזקים - זו העילה הנזיקית (ראה סעיפים 19 - 23 לכתב התביעה). על כך יש להוסיף, שלפי הטענות בכתב התביעה, הנתבעים 1 - 2 הם סוכניה של הנתבעת 3, כך שהטענות המופנות אליהם - דינן כטענות המופנות כלפי הנתבעת 3.

            מכאן - שכתב התביעה מגלה עילה נגד הנתבעת 3.

            אין באמור כדי להביע עמדה כלשהי באשר לנכונות האמור בכתב התביעה, ואפילו לא באשר לסיכויי הוכחתו, אלא רק כדי להבהיר שלפי המבחנים שנקבעו בפסיקה, אין מקום למחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.

8.         לפיכך, אני דוחה את הבקשה למחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.

הבקשה להפקדת ערובה

9.         אציין כי בעבר הוגשה בקשה לחיוב בהפקדת ערובה, על ידי הנתבעים 1 - 2 והבקשה נדחתה. מובן, כי בקשה זו יש לבחון לפי הנתונים והטענות שהעלו הצדדים הפעם.

10.        הנתבעת 3 נימקה את בקשתה בכל אלה:

א.         התובעת היא חברה מפרת חוק, שלא שילמה אגרות שנתיות לרשם החברות מאז ייסודה.

ב.         בהתאם לסעיף 353 א לחוק החברות, ולפי הפסיקה, מעת שהוגשה תביעה על ידי חברה, הרי החיוב בהפקדת הערובה הוא הכלל, והיעדר החיוב הוא החריג, כאשר הנטל להוכיח שאין מקום לחייב בהפקדת ערובה, מוטל על החברה.

ג.          התביעה אינה מגלה עילה נגד הנתבעת 3, ולכל הפחות, סיכוייה אינם טובים. הנתבעת 3 הפנתה לכך שהמנוף נבדק בשתי בדיקות אובייקטיביות, הן על ידי מכון התקנים והן על ידי מהנדס שהוסמך לפי פקודת הבטיחות בעבודה. בנוסף, נבדק המנוף על ידי מומחה מטעם נתבע 2, שמצא אותו תקין.

            הנתבעת 3 הפנתה לכך שבכל שלוש בדיקות אלו, נבדקה יכולת ההרמה של המנוף, ונמצאה תקינה.